|
|
השחיתות אם כל רע
ח"כ רן כהן - 01/08/2007
בבואי לתאר את חוליי הדמוקרטיה הישראלית אני נמצא במצב מוזר. אפשר היה לצפות שאתאר את כל הליקויים שבספר החוקים הישראלי ואציין את כל המקומות בהם דרושים תיקונים. אולם לא זה המצב. למעשה, אכן קיימים תחלואים בדמוקרטיה הישראלית, אולם הם אינם נובעים מהיעדר חקיקה ראויה אלא להפך.
ספר החוקים הישראלי הוא מן הדמוקרטים והמפוארים בעולם, אלא שהבעיה היא בתרגום של ספר חוקים נשגב זה אל מגרש היישום, או במילים אחרות הבעיה נעוצה בהיעדר תרבות שלטונית ראויה.
אקח לדוגמה את התנהלות ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, לאחר פרסום דוח וינוגרד. והלא בכל מדינה תרבותית ומוסרית אשר בה מסורת נטועה ומושרשת של דמוקרטיה ולקיחת אחריות מנהיגותית, השניים היו אורזים את חפציהם תוך חמש דקות מרגע פרסום הדו"ח. אך לא אצלנו: כאן האגו האישי של המנהיגים מאפשר להם לצפצף על הוועדה אותה הם עצמם מינו, ובדרך לצפצף גם על רוב הציבור שחדל מזמן להאמין בהם, ביושרם ובסמכותם המוסרית לשלוט ולמשול.
לא רק שהמכשול אינו טמון בספר החוקים, הוא גם אינו טמון בחינוך הפורמלי לדמוקרטיה ולאזרחות בבתי הספר ובאוניברסיטאות. הקושי הוא בעובדה שלמפלגות הראשיות חסרות נורמות התנהגות של נבחריהן. התרבות היא של כל דאלים גבר והכוחנות והארוגנטיות שולטות בראשות המפלגות הגדולות והטוענות לכתר ראשות הממשלה.
אולם, אני מתכוון להקשות עוד יותר על עצמי ולומר ביושר, כי הציבור ממשיך לנהות אחרי אותן מפלגות, אינו מתגמל את המפלגות נקיות הידיים ואינו מעניש את המלוכלכות והמלכלכות. כאן טמון מקור העוצמה שצוברות אותן מפלגות אשר אינן מקבלות כל תמריץ לתקן את דרכיהן ולהציג פנים נקיות לציבור.
מתוך דברים אלה כבר ברור, כי אני סבור שהשחיתות היא מקור כל רע והיא הסכנה האמיתית לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית, בשורה אחת אם לא חמורה יותר מן האיום הביטחוני או החברתי. אם עמודי השדרה של מוסדות השלטון אינם מתפקדים והציבור אינו יכול להיות סמוך ובטוח כי הם מייצגים אותו ומשרתים אותו נאמנה, כי הרי אין תקנה לחברה כולה.
 לדף קודם / לראש הדף
|
|
|
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים