מהפכה בשלטון המקומי - כיצד? תגובה לראיון עם ח"כ אופיר פינס עמיחי בן דרור - 01/10/2007
אנו מקדמים בברכה את הודעת חבר הכנסת אופיר פינס-פז, על קידום החקיקה לשלטון המקומי על-ידי וועדת הפנים של הכנסת, בראשה הוא מכהן.
הכרזה דומה השמיע גם שר הפנים, מאיר שיטרית, ואף הוסיף שיעשה זאת בשיתוף עם אנשי השלטון המקומי. אנחנו תוהים האם אנו אכן עומדים בפני עידן חדש, בו ייקבעו קווים ברורים, מוגדרים בחוק השלטון המקומי, ובכך נתנתק סוף-סוף מתקופת "פקודת העיריות", שהנחילה לנו תקופת השלטון התורכי והמנדטורי.
מאז קום המדינה כיהנו שרי פנים רבים, וכל אחד מהם הכריז –עם כניסתו לתפקיד- על חקיקת "חוק השלטון המקומי", שיהווה בסיס חוקי ומעודכן לקביעת מעמדו וסמכויותיו.
האחרון שעמד על הבמה – בכנס השלטון המקומי, שהתקיים לפני חודשים מספר– והכריז : "אני מכין לכם חוקה!" היה רוני בר-און. תגובת ראשי הרשויות הייתה קטלנית, והוא נאלץ לעזוב את הכנס. התגובה המוחצת באה מאחר וראשי הרשויות רצו, ובצדק, להיות שותפים לקביעת החוקה.
לפני מספר שנים, חודשים מספר לפי מינויו כשר הפנים השתתף חיים רמון בדיון במכון לדמוקרטיה וניתח את מצב השלטון המקומי: "לא יחוקק חוק לשלטון המקומי. כי השלטון המרכזי אינו רוצה שתהיה חוקה לשלטון המקומי; כי השלטון המרכזי –השרים וחברי הכנסת– מתנשאים ומתייחסים לרשויות המקומיות כאל "נייטיבס" כמו בתקופה המנדטורית." (סוף ציטוט).
אני מקווה שח"כ פינס הינו איש בשורה, שהוא ישכיל לשתף את השלטון המקומי בתהליך החקיקה, בפועל, ואינו מתכוון לכפות עליהם עמדות חברי הממשלה וחברי הכנסת. תחומים בהם רואה מר פינס את עיקר הבעיות הן אופייניות ונכונות, אך עלינו לשים את הדגש, בחקיקה, על מתן תשובות ברורות שעומדות במבחן הצרכים האמיתיים של השלטון המקומי.
להלן מספר דוגמאות:
א. הגדרה ברורה – מה זה שלטון מקומי (זו גם הזדמנות לבטל את הביטוי "שלטון" הנותן את התחושה של שליטה). ב. ניסוח ברור המגדיר את הסמכות, תחומי האחריות, זכויות וחובות בין המערכת הממלכתית והמקומית. ג. קביעת קווי יסוד ברורים המגדירים גודל מינימלי של רשות מקומית. ד. קבלת החלטה חד-משמעית, שבמידה והרשות המקומית מהווה קבלן לשירותים ממלכתיים, מן הדין שהממשלה תגבה את הרשות בתחום התוכן, התיקצוב והניהול. ה. לקבוע את סל השירותים להם זכאי התושב : זכויות וחובות.
בפרק מיוחד יש להגדיר את מעמדו של ראש הרשות המקומית כנבחר ציבור, מעמדו בתוך המועצה, מיקומן של הרשימות השונות –קואליציה ואופוזיציה– ומעמד מיוחד לראש האופוזיציה.
בפרק "ניהול ישיבות המועצה" יש להגדיר את מעמדו של היו"ר (ראש הרשות או כל מי שמונה לכך), ולקבוע נהלים לניהול ישיבותיה, כדי לאפשר קבלת החלטות בתנאים הולמים ובאווירה מתאימה. כאן המקום לציין, שנושא זה גובש על ידי בעבר, בשיתוף היועץ המשפטי של מרכז שלון המקומי והיועץ המשפטי של עיריית תל-אביב.
זה הזמן לקבוע תנאי-סף להצגת מועמדות לתפקיד ראש רשות, ולאחר הבחירה לחייב את הנבחר לעבור הכשרה מקצועית בסיסית, בתחום ההיבטים המשפטים והניהוליים. במקביל יש לחייב את נבחרי המועצה לעבור הכשרה מתאימה כתנאי למילוי תפקידם על בסיס מקצועי מעבר לדעותיהם הפוליטיות.
מברכים על היוזמה
כמו כן יש לכלול בחקיקה את המחויבות לעריכה או לאימוץ קוד אתי של נבחרי הרשות ועובדיה, ולחייבם לעבור תהליך הטמעה. במהלך נוסף יש למנות נציב אתיקה שמעמדו ותפקידו יכללו את הסמכות לענות על פניות ותלונות של העובדים והציבור הרחב ובמקביל להנחות ולשנן את כללי האתיקה בתהליכי רענון שנתי.
אנו שמחים לברך את ח"כ אופיר פינס ואת שר הפנים מאיר שיטרית, על גילוי יוזמה כה חיונית. אנו מצפים שלא ירפו מהעשייה הברוכה גם במקרה של מהפך שלטוני. ידאגו בעלי הבשורה להליך מתמשך ומשותף עם נציגי השלטון המקומי המנוסים שבאמתחתם "קבלות" המצביעות על הצלחה במילוי תפקידם שהוכר בניקיון כפיים. בשנת הששים למדינת ישראל הגיע המועד לחולל את המהפך ולקבוע בסיס הולם למערכת היחסים בין שתי הרשויות שיתבססו על עקרונות התואמים את עידן המאה העשרים ואחת.
* יועץ מונציפאלי ולשעבר ראש עיריית טבעון.
מושגים בדמוקרטיה
דמוקרטיה מתגוננת
מה דמוקרטיה צריכה לעשות כאשר אדם, או מפלגה, מנצלים את המכניזים הדמוקרטי של בחירות חופשיות, כדי להגיע לשלטון ולחסל את החירויות הדמוקרטיות, כמו שוויון, שלטון החוק, חופש ביטוי והתארגנות?
יש לזכור: מעשי מפלגה כזו, או אדם כזם, אינם נסתרים. הם וכוונותיהם מוצהרות בגלוי, או במשתמע, עוד לפני הבחירות.
האם משטר דמוקרטי צריך להתיר להם לפעול במסגרת הדמוקרטית, או להתגונן בפניהם ולמנוע מהן את הזכות להשתתף בבחירות, ואולי אף להוציאן אל מחוץ לחוק?
בשנות השלושים של המאה ה-20, בגרמניה, קרה הדבר: המפלגה הנאצית עלתה לשלטון באופן דמוקרטי ולאחר שתפסה את השלטון ביטלה את החירויות הדמוקרטיות והשליטה שלטון טוטאליטרי.
על רקע זה כתב השופט זוסמן בפס"ד ירדור: "כשם שאדם אינו חייב להסכים לכך שיהרגוהו, כך גם מדינה אינה חייבת להסכים לכך שיחסלוה..."
וכך גם לגבי הדמוקרטיה: עליה להתגונן מול המבקשים לכלותה.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים