חוק ההסדרים - אוסף של דילים?! ראיון החודש עם יעקב ליפשיץ, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר מראיינים: אורי גלוסקינוס וברוך מאירי - 09/09/2011
- מהו "חוק ההסדרים"? "'חוק ההסדרים' מכיל סעיפים רבים, מרביתם תיקונים לחוקים קיימים בנושאים שונים, אשר לדעת הממשלה דרושים לביצוע תקציב המדינה (או בלשון החוק: "במטרה להשיג את יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית"). הוא נחקק לראשונה ב-1985, כחלק מ"תוכנית הייצוב" שיזמו ראש הממשלה דאז, שמעון פרס ושר האוצר דאז, יצחק מודעי ז"ל לבלימת האינפלציה". - אתה יכול לתת דוגמה? "ניקח דוגמא מחוק ההסדרים לשנת 2008. בין השאר, מוצע שם להכניס תיקון בפקודת בריאות העם משנת 1940 שיחייב קבלת אישור מראש של מנכ"ל משרד הבריאות לשינוי יעוד של שטחים בבתי חולים. האישור דרוש כדי למנוע "יצירת עובדות" שתגרור דרישות כספיות מעבר למה שנלקח בחשבון בהכנת התקציב". - מה היה עד לשנת 1985? הרי עד לאותה שנה "חוק ההסדרים" לא היה קיים? "לא הייתי מציע לדבר בגעגועים על המצב ששרר באותן שנים. התקציב המאושר לא היווה מגבלה אפקטיבית על התנהגות המשרדים. הגירעון התקציבי גדל לממדים בלתי נסבלים. לא הייתה שנה שבה לא הוגש תקציב נוסף, ולעתים – מספר תקציבים נוספים. אין ספק שהיעדר משמעת תקציבית היה גורם מרכזי להתפתחות אינפלציה דוהרת שאיימה למוטט את המשק". - השאלה היא, אם בכל זאת יש כיום הכרח בחוק ההסדרים. אנו מבינים, שכאשר התקבל החוק הדבר בא להציל את המשק. אבל היום? "בואו ואסביר לכם זאת כך: האזרח הפשוט יושב ומכין לעצמו, בתחילת כל חודש, תקציב משפחתי: הולכים פעמיים בחודש לקולנוע, משלמים לחשמל, נוסעים ברכב 500 ק"מ, משלמים כך וכך עבור הטלפון וכו'. בסופו של החודש מתברר שנסעת לא 500 ק"מ אלא 1,000 ק"מ. אז מה שווה התקציב שהכנת? "אותו דבר גם בתקציב המדינה: אם לא שמים בלמים, שימנעו את נסיעת 1,000 הק"מ, אז מה הועילו חכמים? בחוק ההסדרים יימצאו תמיד קוריוז זה או אחר. אך צריך לזכור, שברמה הטכנית הוא נועד להעניק כלים נכונים לבצע את תקציב המדינה".
- "חוק ההסדרים" אולי הוא כלי נוח ומהיר בידי הממשלה. אבל, השאלה היא אם הוא גם חוק דמוקרטי? "הטענה מופנית לכתובת הלא נכונה. חוק שמתקבל ברוב קולות של חברי הכנסת הוא דמוקרטי מתוך הגדרה. היות ש"חוק ההסדרים" מוגש ביחד עם "חוק התקציב", ואישור חוק התקציב כמוהו כהצבעת אימון בממשלה, טוענים שחברי הכנסת נאלצים להצביע בעד "חוק ההסדרים" בניגוד למצפונם ודעתם האמיתית. ה"לא דמוקרטי", אם בכלל, הוא אפוא האופן שבו חברי הכנסת ממלאים את תפקידם. הם מושפעים, רחמנא לצלן, משיקולים פוליטיים, זרים לעניינים שב"חוק ההסדרים". נדמה לי ששיקולים של הישרדות פוליטית משפיעים גם במקרים אחרים. - האם חוק ההסדרים הוא מבחינת "ראה וקדש"? "זוהי טענה נוספת שאיננה עומדת במבחן העובדות. היות ש"חוק ההסדרים" כולל התייחסות לנושאים רבים, מטבע הדברים יש בו הצעות שזוכות לתמיכה בצד הצעות שמסתייגים מהן. לפי הטענה, לחבר כנסת שתומך בחלק מההצעות אין ברירה, אלא להצביע גם בעד סעיפים שאינם מקובלים עליו. נדמה לי שגם בכך אין ייחודיות. לעתים קרובות, החלטות הן "חבילה" של דברים מקובלים יותר ופחות, והמחליטים קובעים את עמדתם מתוך ראייה כוללת של היתרונות והחסרונות. יתר על כן, בדיונים המוקדמים ניתן לפצל את החוק, להוציא מתוכו סעיפים שרוב חברי הכנסת מסתייגים מהם. אכן, חוק ההסדרים מעולם לא אושר כפי שהוגש ע"י הממשלה לכנסת. במקרים מסוימים הושמטו סעיפים, ובמקרים אחרים – העבירו סעיפים לתהליך חקיקה רגיל, במנותק מאישור חוק התקציב". - בתוכנית על "הדמוקרטיה בישראל" ששודרה ב"מבט שני" של ערוץ 1 ב-8.10.07 הגדיר חבר כנסת את התהליך כ"שוק פרסי". ממש כך?... "נדמה לי שההתייחסות הייתה לחוק התקציב, ולאו דווקא לחוק ההסדרים. בדיוני תקציב נרקמים דילים פוליטיים גם בארצות אחרות. למשל, דיוני התקציב בקונגרס האמריקאי הם דוגמא מובהקת לדילים בין נבחרים מאזורי בחירה שונים. חוק התקציב, וחוק ההסדרים שנועד כאמור להבטיח את מימושו, אם אתם רוצים להגדיר זאת כך, הם אוסף של דילים". - הטענה היא, מר ליפשיץ, שבכל זאת החוק פוגע בשכבות החלשות?... "למה", נזעק מנכ"ל האוצר לשעבר, "בפירוש זה לא נכון. מטבע הדברים, כשהממשלה מחליטה לקצץ קצבאות מסוימות, עשירים לא נפגעים היות שהם לא חיים מקצבאות. אבל, כאשר מחליטים להטיל מס על רווחים מהשקעות בבורסה זה לא נוגע לשכבות חלשות. יש מקום לטענה הפוכה: ככול שיעמדו באדיקות במגבלות התקציב, וחוק ההסדרים אמור לעזור בכך, יישמר סדר העדיפויות והשכבות החלשות ייפגעו פחות". - נוהגים לטעון, שבחקיקה רגילה יש דיון יותר יסודי מאשר בחקיקה בחוק ההסדרים. "חקיקה רגילה לא מוגבלת בזמן, ועלולה להימשך שנים. בהנחה שחוקים נועדו לפתור בעיות, מה טוב בזה שדברים נגררים? מצד אחר, דיונים ארוכים לא מבטיחים שההצבעות משוחררות משיקולים פוליטיים, זרים כביכול לעניין עצמו. בתוכנית הטלביזיה שהזכרתם נאמר שהדיון בחוק הדיור הציבורי נמשך שנה וחצי. האם יש מי שסבור ברצינות שעקב כך ההצבעה לא הייתה על-פי שיקולים פוליטיים, אלא רק לגופו של עניין או על פי צו המצפון? - אחת הטענות המרכזיות, שנשמעות מדי פעם היא, שאין מספיק זמן לדון בתקציב. אתה שותף לטענה זו? "בהחלט. נותנים לחברי כנסת ספר תקציב שמכיל אלפי עמודים גדושים במספרים ונתונים. עומדים לרשותם חודשיים כדי ללמוד את הצעת התקציב ולגבש דעה. זה לא רציני. - מה אתה מציע לפתרון הבעיה? "בהזדמנות אחרת (במסגרת ועדה לבחינת שיטת הממשל בישראל שמינה נשיא המדינה) הצעתי להנהיג תקציב דו שנתי. לתקציב דו-שנתי יש יתרונות רבים. ראשית, יש זמן לדיונים בכל הרמות – במשרדי הממשלה, בינם ובין משרד האוצר, בכנסת. שנית, תקציב דו שנתי יצמצם את המיקוח הפוליטי או בלשון בוטה יותר – את ה"סחטנות" של קבוצות אינטרס שונות. בפשטות, במקום להתמקח מדי שנה, יתמקחו רק פעם בשנתיים. שלישית, הוא יבטיח יציבות בביצוע תוכניות העבודה של משרדי הממשלה השונים. תחשבו על משרד הביטחון שדורש באופן קבוע תקציב רב-שנתי. תקציב דו שנתי הוא צעד בכיוון. רביעית, הוא ימנע בזבוזי כספים. הלהיטות לנצל את יתרת התקציב לקראת סוף השנה היא תופעה שכיחה, ונובעת מחשש (מוצדק במידה רבה) שמי שלא ניצל את התקציב במלואו יזכה בשנה הבאה להקצבה קטנה יותר. כאשר ניתן לנצל את התקציב על פני שנתיים תופעה כזו תהיה מצומצמת יותר. - גם בארה"ב התקציב הוא לשנה אחת בלבד. ובכל זאת... "אתם צודקים. בארה"ב התקציב הוא לשנה. אבל, בניגוד לישראל, בקונגרס מתקיימים דיונים –בחפיפה- בתקציב של כמה שנים. בארה"ב מגישים הצעת תקציב לקונגרס בחודש פברואר, ושנת התקציב מתחילה בחודש אוקטובר. לרשות חברי הקונגרס עומדים תשעה חודשים תמימים. ומה אצלנו" בקושי חודשיים וחצי, בניכוי חגים"...
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים