לחזק את בית משפט העליון ולא להחלישו דורית בייניש - 01/01/2008
נשיאת בית משפט העליון על הצעת שר המשפטים: "אין מדובר במחלוקת אישית, אלא בשאלת תפקידו של בית משפט העליון בחברה הישראלית".
התכנסות זו של העמותה למשפט ציבורי עומדת יותר מאי פעם בצל המגמה להנהיג שינויים חקיקתיים וחוקתיים, שיהיה בהם כדי להצר את צעדיו של בית המשפט הגבוה לצדק, בהפעלת הביקורת השיפוטית על הרשויות המנהליות - קרי על הממשלה - על זרועותיה האזרחיות והביטחוניות, ואף בצלה של המגמה המוצהרת לצמצם עד כדי ביטול את סמכויות הביקורת השיפוטית של בג"צ על חקיקת הכנסת. מעל לכל אלה עומדת המגמה להשפיע על שינוי העקרונות החוקתיים של משטרנו, וזאת במהירות הבזק וללא קיום הליך ציבורי ודיון מקיף ומעמיק. כתוצאה ממגמה זו, המקבלת ביטוי מואץ בהצעות חוק היורדות עלינו כמבול, התפתחה מחלוקת פומבית אשר יש ניסיון להציגה כמחלוקת אישית ולא היא. המחלוקת נוגעת לשורשי התפיסה המשפטית והחברתית באשר לתפקידו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית.
במקביל, ולא בפחות עוצמה, זורמות הצעות חקיקה שנועדו לצמצם את האוטונומיה המקצועית והמוסדית של המערכת השיפוטית ולהגביר את תלותה ברשות המבצעת, לגרום ליותר השפעה פוליטית בהליך המינוי של שופטים, לצמצם את סמכויות נשיא בית המשפט העליון ולהגביר את המעורבות הממשלתית באדמיניסטרציה השיפוטית.
מי שעוקב אחר הצעות החוק, יכול לטעות ולחשוב שבעיותיהן של מערכת המשפט והשיפוט בישראל, אינן בתופעות האלימות החמורה שפוקדות את המדינה בגל של רציחות, של התעללות בנשים וילדים, בתאונות דרכים. כאילו אין צורך להתאים את מערכת האכיפה ובתי המשפט ללחימה במשפחות פשע, למיגור תופעות של שחיתות. התייר שינחת כאן מהמאדים יאמין כי הבעיה היחידה של ישראל היא ההשתלטות של בית המשפט העליון על כל המערכות וחטיפת השלטון לידיו.
ללמוד מאחרים כל אחת מהצעות החוק החדשות המועלות בחטף ובחוסר רצינות מעוררת שאלות נכבדות הנוגעות למהות התפקיד והמעמד של בית המשפט העליון בשיטת משפט דמוקרטית ככלל, ובשיטת המשפט המאפיינת את הדמוקרטיה הישראלית בפרט. בדיון עקרוני זה אני מבקשת לשכנע כי הגם שיש מקום ללמוד מהמקובל במשטרים דמוקרטיים הדומים בעקרונות הבסיסיים שלהם לשיטתנו, הרי לא פחות מכך אנו חייבים לשוות לנגד עינינו את העיקרון שכל שיטה משפטית התפתחה על רקע התרבות וההיסטוריה של החברה והמדינה בה היא פועלת; ועל יסוד השיטה שהתפתחה כאן בישראל עלינו להמשיך ולטפח את העקרונות החוקתיים שלנו להקפיד על יחסי האיזון והבלימה בין שלוש הרשויות המרכזיות המהוות את זרועות הממשל הישראלי, ולא לפגוע באחד מהישגיו המרשימים ביותר של המשטר הדמוקרטי שלנו.
בתרבות המשפטית והחברתית הישראלית, נתפס בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק במיוחד, כמוסד רב עוצמה. מטבע הדברים, מצוי הבג"ץ בנקודות חיכוך שיש בהן פוטנציאל התנגשות. בכל שיטה מוכרת לנו נוצר מתח טבוע בין הזרועות השלטוניות בין הליכי הביצוע, החקיקה והביקורת השיפוטית. בית המשפט ממלא תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות אדם, באמצעות קביעת נקודת האיזון שביניהן לבין אינטרסים שלטוניים לגיטימיים הנוגעים לצרכי הכלל. על רקע תפקידו כמקיים ביקורת שיפוטית על רשויות המדינה, לרבות ביקורת חוקתית על חקיקת הכנסת, נשמעות הטענות ביחס להיקף התערבותו של בג"ץ בהפעלת הביקורת השיפוטית, ונשמעים הדי הויכוח הציבורי והפוליטי על התפיסה המקיפה של השפיטות ועל האקטיביזם השיפוטי. האופן בו מתנהל כיום הויכוח הציבורי, מקים חשש ממשי כי בשם השמירה לכאורה על הפרדת הרשויות ועצמאות הרשויות הנבחרות מתפתחת המגמה האגרסיבית של התערבות בעצמאות הרשות השיפוטית והפרת האיזון הקיים מזה שנים.
הטיעון המייחס למערכת המשפט בישראל התמודדות על מוקד הכוח בחברה או את הרצון ליטול סמכויות מהממשלה ומהכנסת, חסר בסיס. הוא נועד להצדיק את המגמה המסוכנת של ניסיונות להגבלת סמכויות בית המשפט ואת העצמאות השיפוטית. זהו טיעון מוטעה ומטעה; הגם שלבית המשפט סמכויות שכוחן המשפיע רב, הזרוע השיפוטית היא הזרוע היחידה מבין זרועות השלטון המשוחררת מאינטרס פוליטי, אינטרס שהוא ענייני ולגיטימי בזרועות השלטון האחרות. זוהי הזרוע אשר מעצם טיבה ואופייה אינה מוּנעת על ידי רצון להאדיר את כוחה. כך הדבר גם כאשר היא מרחיבה את היקף הביקורת השיפוטית.
כבוד הכנסת בכל הנוגע להתערבות בית המשפט בחקיקת הכנסת, הרי לביקורת הנשמעת, לפיה בית המשפט אינו מפגין את הכבוד הראוי לרשות המחוקקת ופוגע במעמדה של הכנסת אין כל יסוד: • ראשית, בית-המשפט מפעיל את הסמכויות החוקתיות הנתונות לו מכוחה של חקיקת הכנסת עצמה. ואמנם, כפי שציינתי, בכל השיטות הדמוקרטיות המוכרות לנו, בית המשפט מוסמך לבחון את השאלה אם חקיקת הפרלמנט תואמת את הנורמות הבסיסיות המעוגנות בחוקה או בחוקי יסוד. • שנית, בחינה מעמיקה של פסיקת בית-המשפט העליון בעשורים האחרונים מלמדת כי בית-המשפט לא פגע במעמד הכנסת, אלא חיזק את כוחה של הרשות המחוקקת ביחס לרשות המבצעת. זאת, נוכח תפיסת הדמוקרטיה הייצוגית לפיה הרשות המחוקקת הנבחרת על-ידי העם היא שאמורה להכריע בנוגע לנורמות הבסיסיות ולאמות המידה העקרוניות להפעלתן. מגמה זו משתקפת בביקורת החריפה שמתח בית-המשפט העליון על השימוש שעשתה הממשלה בטכניקה של חוק ההסדרים. טכניקה בה מרבה הממשלה לעקוף את ההליך הפרלמנטרי המורכב, ועתה הכנסת צמצמה אותו ברוח פסק דיננו. כך גם ניתן משקל לחקיקת הכנסת בפסיקה, שביססה את העמדה הפרשנית לפיה על הסדרים ראשוניים להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת ולא בחקיקת משנה של הרשות המבצעת, כך כמו בעניין אזורי עדיפות לאומית. פסיקה זו משקפת כבוד לכנסת והכרה בחשיבותה ובתפקידה החוקתי. לבסוף, חשוב להדגיש כי מאז שנת 1992, ולאחר שחלפו למעלה מחמש עשרה שנה ממועד חקיקתם של חוקי היסוד, התערב בית המשפט חמש פעמים בלבד בחקיקת הכנסת (מנהלי ההשקעות, צמח, ערוץ 7, התנתקות, חוק הנזיקין האזרחיים). מבחינת ההתערבות בחקיקה ניתן לקבוע כי זו הייתה מינימלית ולא במקרה כך; זהו חלק מהזהירות ומהאיפוק השיפוטי. ישאל השואל אם כך למה לנו רטוריקה חוקתית, אשר מעוררת פולמוס כה חריף: האם היה כדאי וראוי? התשובה: כן. היה כדאי לא בשל ביטול סעיף פלוני בחוק, היה ראוי כי דפוסי החשיבה בישראל ביחס לזכויות האדם ולסמכויות לפגוע בהן השתנו בעשור האחרון שינוי מהותי. בעוד שבעבר יכולה הייתה הממשלה, בעזרת הקואליציה, להכשיר כל צעד קיצוני ומפלה הפוגע בזכויות אדם ללא מגבלה בחקיקת הכנסת, כיום התפתחה חשיבה אחרת. הממשלה והכנסת שוקלות מלכתחילה אם חוק מוצע יעמוד בתנאים שנקבעו על ידי הכנסת עצמה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נוצרה כאן, אפוא, מערכת חדשה של איזונים ובלמים הנובעים מעצם סמכותו של בית המשפט גם מבלי שהליך הביקורת השיפוטית מופעל. במקרים רבים די בפוטנציאל הביקורת כשלעצמו, כדי להשפיע על מהלכי הרשויות.
לסיכום עניין זה של היקף ההתערבות, מבקשת אני להדגיש כי למרות הרושם שמנסים גורמים מסוימים ליצור ביחס לבית המשפט, הרי מי שעוקב אחר עבודתו, ימצא שהביקורת השיפוטית שבית המשפט מפעיל על זרועות השלטון שקולה ומרוסנת, ובית המשפט נמנע מלהתערב בעניינים רבים אשר באופן מסורתי נחשבו לבלתי שפיטים מבחינה מוסדית. גם אם עתירות אלה לא תמיד נדחות על הסף, הוא אינו נמנע מביקורת שיפוטית בנושאים של פגיעה בשלטון החוק, אי חוקיות בשלטון ופגיעה בזכויות אדם. הביקורת השיפוטית מבוססת על מסורת עמוקה של הפרדת רשויות והימנעות מפלישה לתחומה של רשות אחרת. עם זאת, נכון שכיום בידי בית המשפט כלים אפקטיביים יותר מבעבר שנועדו לאפשר את בדיקת מעשי הממשל לגופם, על פי עילות הביקורת השיפוטית.
עומס ויושר בימים אלה עולות הצעות שונות לשינוי שיטת הממשל על ידי חיזוק הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. מן הראוי לזכור כי אין לחזק רשות אחת על חשבון הרשויות האחרות בלי לשמור על האיזון המתחייב בין שלוש הרשויות. זכינו, ומערכת בתי המשפט בישראל היא מן הטובות בעולם ומוערכת ככזו. אי התלות של שופטי ישראל היא הנכס החשוב ביותר שבידינו. הרמה המקצועית הגבוהה והיושרה של השופטים הן המבטיחות כי המערכת השיפוטית תמלא את תפקידה בחברה. עם זאת, יש לחזק אותה ולצייד אותה בכלים שיהיה בהם כדי לסייע לשופטים למלא את תפקידם, לעמוד בעומס המוטל עליהם, לזרז הליכים ולייעל אותם. יש לפעול לחיזוק עצמאותה הארגונית של מערכת בתי המשפט כדי לבצר את אי תלותה המוסדית. כיום מערכת המשפט תלויה מבחינה ארגונית ותקציבית ברשות המבצעת. השיפור הארגוני והמינהלי הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. הוא אך כלי עזר למלא את הייעוד העיקרי של בית המשפט בחברה. והייעוד הוא הגנה על זכויות האדם, הגנה על ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, הגנה על טוהר המידות ואכיפת החוק בחברה בכלל, הגנה מפני אלימות ומפני איומים על שלומה של החברה ושמירה על שלטון החוק במוסדות השלטון.
על רקע התמונה הכוללת שניסיתי לעמוד עליה, על קצה המזלג, אומר כי המציאות הישראלית מחייבת כיום לעשות ככל הניתן כדי לחזק את מעמדו של בית המשפט העליון ולא להחלישו. זאת, משום שבית המשפט הוא אחד משלוש זרועות השלטון שרק האיזון ביניהן מבטיח את קיומה של הדמוקרטיה המהותית בישראל. הדמוקרטיה שלנו מצויה במצב של חרדה לקיומה היציב עקב המצב הביטחוני, עקב הפערים החברתיים ועקב התערערות אמון הציבור במוסדות השלטון. בתנאים אלה בית משפט עצמאי, מקצועי, מנותק מלחצים פוליטיים, ומהלכי רוח חולפים הוא הערובה לקיומנו כחברה דמוקרטית.
------------------------------------------------------------------------------ רשימה ראשונה מהדברים (בקיצורים הנדרשים), שנשאה נשיאת בית משפט העליון, בכנס העמותה למשפט ציבורי בדן קיסריה, ביום 15.11.2007 . רשימה השנייה, מדברי נשיאת בית משפט העליון, תופיע בעיתון הקרוב.
לדף קודם
שלח לחבר
הדפס
מפת אתר
English
שאלות
קישורים